תיקון ליל שבועות 2022

כל סוף הוא התחלה חדשה: שנת שמיטה

ה-ICC@JCC, בשיתוף מתנדבים מהקהילה, מתרגשים להזמינכם לחוות יהדות חברתית ותרבותית בתיקון ליל שבועות, אירוע תרבותי-חילוני ייחודי, המשלב לימוד, יצירה וחוויה מוזיקלית.

בערב זה מתכנסים יחדיו אנשי אקדמיה, יצירה ותורה והקהילה לשיח רב-תרבותי הכולל הרצאות, התדיינות, סרטים ומוסיקה, שיח הנוגע במשמעותו של החג בהקשרים מגוונים - ספרות, פילוסופיה, אקטואליה ואמנות.

לפרטים ושאלות: isegev@paloaltojcc.org

תכנית הערב

8:00–7:00 בערב: התכנסות, הרשמה וארוחת ערב קלה, בליווי להקת הג'אז Traffic Jam

9:00–8:00 בערב: הרצאה מרכזית: הדובר המרכזי השנה יהיה גיל קופטש

10:15–9:15 בערב: מושב הרצאות (לבחירה מראש)

11:00–10:15 בלילה: קפה, קינוחים ומוזיקה שמחה עם

Silicon Valley Klezmer

האירוע מתקיים בשיתוף עם מכון הרטמן.

הרצאה מרכזית: מגילת רות — התגלות הכוח הנשי

גיל קופטש

גיל קופטש הוא קומיקאי, סופר, תסריטאי ומוזיקאי, מחלוצי הסטנדאפ בארץ. קופטש למד פילוסופיה יהודית ותיאולוגיה והוא מרצה מבוקש בנושאי יהדות מודרנית. קופטש ידוע בגישתו הבלתי אמצעית אל המקורות. הוא מנחה ומוביל את הקהל בדרך הומוריסטית ומוסיקלית.

הצטרפו אלינו לחגיגה אינטימית של לימוד תורה להרצאה מרתקת ולאחריה מושב מרתק של הרצאות ודיונים עם מיטב הדוברים.

פירוט ההרצאות והדוברים/ות

מהכרזת העצמאות ועד היום - כיצד נשמטה לנו החוקה?

פרופ' מיכל טמיר, מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי

ההרצאה תעסוק בתהליכים שהובילו לכך שלמרות שהכרזת העצמאות קובעת במפורש שתכונן לישראל חוקה, עד היום אין חוקה במשמעות הפורמלית של המילה. כן קיימים חוקי יסוד שבעקבות המהפכה החוקתית של 1992 מתפקדים כחוקה.

פרופ' מיכל טמיר, מתמחה במשפט ציבורי, היא פרופסור חברה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית. פרופ' טמיר שימשה בעבר כנשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה. היא כתבה שני ספרים, אכיפה סלקטיבית ו-מבט ביקורתי על ביקורת המדינה בנוסף למאמרים רבים. השנה פרופ' טמיר היא מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

מה מפחיד כל כך בהכלה מגדרית? על דקדוק, כוח ואל-בינאריות בעברית

אורי מור, פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי

בעברית, כידוע, סימון המין הדקדוקי נרחב ביותר, והסתמי מובע בדרך כלל בצורות הזכר. המציאות הזאת משפיעה בדרכים מורכבות על מעמדן החברתי של נשים ושל קבוצות מיעוט מגדריות ופוגעת בנראות, בדימוי העצמי ובהון החברתי שלהן. בישראל ובעולם העיסוק בפתרונות לשוניים לאי־הכלה מגדרית אינו חדש, אבל בשנים האחרונות הוא הולך ומתרחב למחוזות חדשים ומניב מגוון דיונים, עצות, יוזמות, טענות וטענות שכנגד. על ממדי ההתרחבות מלמדת למשל העובדה שגם גופים שבעבר לא עסקו בענייני מגדר ולשון משתתפים בדיון ומשמיעים את קולם, למשל האקדמיה ללשון העברית, צה"ל ומנהל החינוך הדתי. השינוי הזה בשיח יוצר שינוי בשטח ומשפיע לא רק על הדיונים ואידאולוגיות הלשון אלא גם על דרכי ניסוח ועל הנוף הלשוני במרחבים מקוונים ולא מקוונים.

בהרצאה ייבחן השיח על עברית שוויונית ואל-בינארית בכלים סוציו־בלשניים, יידונו תופעות ואסטרטגיות מרכזיות (למשל מדריכים לכתיבה שוויונית), וינותחו אידאולוגיות הלשון העומדות בבסיס טענות הנגד (למשל חשש מאי־יציבות והסתייגות מדקדקנות יתר).

אורי מור הוא מרצה במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר עברית וארמית וחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. תחומי המחקר העיקריים שלו הם לשון חז"ל, לשון הכתובות העבריות והארמיות ממדבר יהודה, העברית החדשה המוקדמת וקשרי שפה, חברה, נורמטיביות ומגדר.

בזמנים כתיקונם אורי חי בתל אביב עם בן זוגו ערן ושתי חתולותיהם. השנה הוא פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, וכולן שוכנות יחד באוקלנד.

למי אכפת מההיסטוריה? גישות במחשבה היהודית והישראלית

אריאל הורוביץ, סופר וחוקר ספרות ותרבות

"אין לנו היסטוריה", קובע יודקה, גיבור הסיפור 'הדרשה' שכתב חיים הזז, ומבטא זרם במחשבה היהודית של המאה העשרים, שביקש להשאיר מאחור את הנטל הכבד של אלפיים שנות היסטוריה יהודית. כיצד הבינו סופרים, משוררים ופילוסופים שונים את העבר היהודי? מהן הסכנות בהיצמדות לעבר, ומדוע, מצד שני, אי אפשר להניח לו? איך משפיעה תמונת העבר על הקיום הישראלי ועל הקיום היהודי בתפוצות? ננסה לענות על השאלות האלה, באמצעות עיון בגישות שונות לעבר היהודי, משכחה ועד זיכרון.

אריאל הורוביץ הוא סופר וחוקר ספרות ותרבות. ספרו הראשון, טובי בנינו, ראה אור ב-2021 בהוצאת כתר, וזכה לשבחי הביקורת. הורוביץ הוא דוקטורנט במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת סטנפורד.

שירים שהושמטו: האלבומים הגדולים ותהליך העריכה

איתי שמי

בזמן ההקלטה וה"בישול" של לא מעט אלבומים גדולים, נשמטו החוצה שירים מצויינים, מסיבות רבות ומגוונות. במפגש נספר ונשמיע מבחר מאותם שירים אבודים. מופע הקולנוע של רוקי, רדיוהד, אריק ושלום, ניל יאנג, הביטלס ופינק פלויד הם רק חלק מהאורחים שיהיו איתנו בערב.

איתי שמי נולד וגדל בקיבוץ יזרעאל, וחי בקליפורניה כבר לא מעט שנים. איתי נשוי לטלי ומגדל שלוש בנות (שתיים כבר פרחו מהקן). מלבד עבודה בהיי-טק, איתי חובב מוזיקה מושבע, כותב מדי פעם בענייני מוזיקה ב"בעניינים", עושה סיורים בעקבות הביטניקים, תרבות הנגד וקיץ האהבה בסן פרנסיסקו ומוביל מפגשים בענייני מוזיקה בעמק.

השמיטה כמתכון לחברה שוויונית: שואבים השראה מרעיון עתיק בתוך עולם קפיטליסטי

טובה בירנבאום

שנת השמיטה כרעיון בתרבות היהודית מהווה הזמנה להתבונן במבנים החברתיים אותם אנו חיים, ולבדוק כיצד נוכל לשאוב השראה מרעיונות עתיקים. בתוך עולם קפיטליסטי שמונע מבעלות והישגיות, שנת השמיטה מציעה זווית אחרת על המושגים הבסיסיים עליהם מושתתפת הכלכלה המערבית. במפגש נבחן את הרעיונות שמציעה השמיטה, נבדוק עד כמה הם מעשיים בתוך עולם מודרני ונשאל כיצד השראה עתיקה עשויה לסייע במגמה של תיקון.

טובה בירנבאום היא מנהלת תחום תוכן יהודי ב-OFJCC בפאלו אלטו, מרצה ליהדות ומנחת בתי מדרש. היא עוסקת בהתחדשות יהודית ושיח ציוני ליברלי בארץ ובתפוצות. בירנבאום היא חברת סגל בארגון מנדל, צפון אמריקה, ממקימי הישיבה החילונית בינ"ה בתל אביב ולשעבר השליחה המרכזית לצפון אמריקה של ההסתדרות הציונית העולמית. היא מנחת טקסים יהודיים חילוניים, טקסי חגים בקהילה וסדנאות מדרש תיאטרון. בירנבאום בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה יהודית ותואר שני בתיאטרון.

לשמוט, לשחרר, לנשום: הצד הרוחני של שנת השמיטה

Let it go! The spiritual side of Shmitta

הרב מישאל ציון

אחרי שנתיים של מגיפה, בעולם טכנולוגי שלא מאפשר לשחרר ובמצב פוליטי שאינו מרפה — הקריאה לשמיטה מהדהדת בלב פנימה. יחד נלמד על הפרשנות הרוחנית של שנת השמיטה ונבדוק באילו אמצעים אנו יכולים לנקוט כדי לשמוט ולהתחדש השנה.

הרב מישאל ציון, איש חינוך ויזמות קהילתית, הוא עמית מחקר במרכז דוד הרטמן, וחבר סגל בתוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית ובמטה מכון מנדל למנהיגות. בעבר שימש כמנהל שותף ורב תוכנית "עמיתי ברונפמן" — תוכנית מנהיגות לצעירים יהודים מצטיינים בישראל ובצפון אמריקה. הרב ציון הוא מחברו של "הלילה הזה: הגדה ישראלית" (כתר, 2004) יחד עם אביו, נעם ציון.

לרב ציון תואר ראשון בסוציולוגיה ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים והסמכה לרבנות מישיבת "חובבי תורה" האורתודוקסית בניו יורק. הרב ציון היה חבר סגל במרכז סקירבול ללימודי יהדות בניו יורק ושימש חוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU). הוא מתגורר בירושלים עם אשתו אלנה, מדעית מוח, וארבע בנותיהם. יחד הם הקימו את מניין קלוזנר, מניין שותפות בתלפיות.

שימו לב: על המשתתפים להציג תעודת התחסנות בצירוף תעודת מזהה או הצגת בדיקה שלילית שנעשתה במהלך 72 השעות שלפני הארוע. עטיית מסכות ב-OFJCC היא לפי הנחיות מחוז סנטה קלרה.

IMPORTANT: All attendees at this event will be required to show either proof of full vaccination or a negative COVID test taken within 72 hours of the event. Either a physical COVID-19 Vaccination Record Card or the State of California Digital COVID-19 Vaccination Card may be offered as proof of full vaccination. The OFJCC follows the Santa Clara County guidelines regarding masking.